בימים האחרונים יש סערה סביב הדיוקנאות הצפויים להתנוסס בארנק של כל מי שיהיה לו כסף בארנק. 

נתחיל מהסוף.

השתתפנו (עדלי & פרטנרס) במכרז לעיצוב שטרות הכסף החדשים,

הגענו לשלב הסופי ולא זכינו. לא בכסף ולא בעיצוב שטרות הכסף.

חבל.

עד כה חשבנו לתומנו שהמגבלות העיצוביות שמשית בנק ישראל הן הבעיה המרכזית בעיצוב השטרות, אך מסתבר שבמדינה שלנו הקשיים והמחלוקות לעולם לא נגמרים.

הבחירה בדיוקנאות משוררים הייתה דווקא צעד די מודרני ופחות שמרני מהמקובל, כמו כן אם בדרך כלל המשימה ניתנת לאנשי מקצוע המתמחים רק בבולים ובמטבעות,

הפעם המכרז היה פתוח לכל מעצבי ישראל.

בקרוב, כאשר ניתן יהיה לחשוף את כל העבודה, נוציא מגזין שלם על תהליך העבודה המרתק שעברנו בעיצוב השטרות וסקיצות מהתהליך. כאן רק נטעם רק על קצה המזלג.

יש מדינות שאין להן את הבעיות שלנו בבחירת דיוקנאות…

סין למשל

באוסטרליה לעומת זאת הם פשוט שמים חיות*

 

*אני מקווה שברור ש"חיות" היה בדיחה על חשבון אוסטרליה

בזימבבווה פותרים את המחלוקת פשוט על ידי להראות סלע. אבל זה לא הדבר המוזר היחיד בשטר הזה…

ועכשיו רגע רציני יותר.

הנה  שטרות אמריקאים, שנחשבים ליוצאי דופן ביופיים. מה שמדהים עוד יותר היא העובדה שאלה שטרות מ-1890!! עבודת יד מטורפת, הרבה הרבה לפני שהיו מחשבים.

ובחזרה אלינו 

לאחר שעלינו שלב במכרז, עם שני עיצובים יפים של לאה גולדברג (שאסור להציג עדיין) ניגשנו לעצב את יתר השטרות. כל הסטודיו ערך מחקר מעמיק על גולדברג, רחל, צ'רניחובסקי ואלתרמן.

יצאנו מגובשים ומשכילים עם עיצובים שנותנים הצצה למרכולתם של הדמויות.

הנה דוגמית השטרות בעיצוב Adlai & Partners

אני באופן אישי יצאתי מאוהב לחלוטין ברחל המשוררת ממש גיליתי אותה מחדש.
אני ממליץ לעשות הפסקה קטנה ולהתמוגג על השיר הבא

כאמור, עלינו לגמר אך לצערנו לא זכינו.

לטעמנו הלא אובייקטיבי, עם ישראל כולו הפסיד.
עם זאת העיצובים הזוכים של המעצבת הגרפית אסנת אשל מאוד מאוד יפים ומוצלחים.

הנה השטרות שנבחרו