מותג ישראלי
11 אפר׳'
2013
לכבוד יום העצמאות הבא עלינו לטובה שאלתי את עצמי, איזה מותג ישראלי ראוי להתייחסות ביום הולדתה ה- 65 של מדינתנו?
לאחר שעברתי על אינספור מותגים בתחומים רבים, החלטתי לדבר דווקא על המותג הישראלי מאד בעיני – המותג "תל אביב".
בקרב הבוחרים בבחירות האחרונות היו ציניקנים שאמרו "אנחנו מאמינים בשתי מדינות לשני עמים, מדינת תל אביב ושאר הארץ" והאמת שיש בזה משהו.
עם זאת, אם אנחנו מחפשים מותג שייצג את ישראל של היום נאמנה ובסוג של כבוד,
אין כמו תל אביב.
עקב אכילס שלנו הישראלים היא התחושה (המוצדקת) שאנו קצת פרובינציאליים.
שהרי אנו חיים בפרובינציה לבנטינית וכל מותג שמחבר אותנו לעולם הגדול מעורר בנו רגשי גאווה, שייכות וזקיפות קומה.
ואם בגאווה וזקיפות עסקינן, כאן המקום לציין את הקהילה הגאה המקומית, שלה מקום של כבוד במיצוב תל אביב על המפה העולמית, כאחד המקומות הראשונים ברשימת הערים המומלצות לתיירות גאה.
מה שמוביל אותי באופן טבעי לאייקונים עירוניים שהנם חלק בלתי נפרד מתפישת המותג.
שמתם לב שרוב הסמלים הגאוגרפים פאליים להחריד?
מגדל פיזה, ביג-בן, מגדל אייפל, בורג' אל ערב, הפירמידות, הר פוג'י…
זה לא מפתיע. אחד החוקים של מיתוג הוא בולטות. אף אחד לא מחפש אייקון גאוגרפי מתחת לאדמה.
במשך שנים הסמלים של תל אביב היו "כל- בו שלום" בדרום וארובת רידינג בצפון.
היום יש לנו את מגדלי עזריאלי כאייקון האולטימטיבי של תל אביב. בנייני משרדים וקניון המסמלים את בירת העסקים והצרכנות.
וכשמדברים על תל-אביב אי אפשר שלא להזכיר את ירושלים דווקא והפולמוס האינסופי בהשוואת שתי הערים האלה. היה טבעי ונכון לפי חוקי המיתוג שהאייקון הגאוגרפי של ירושלים יהיה מסגד עומאר' אבל מה לעשות שזה סמל מוסלמי ולא כל כך מתאים.
אז נתקענו עם הכותל.
איזה מין סמל זה קיר/חומה???
ובעצם לא כל כך מפתיע ואף מייצג את ירושלים נאמנה.
וביבי ממשיך את המסורת בחיבתו לבניית חומות. חומות בין ישראל מעבר לקו הירוק והגדה, חומה נגד מסתננים בדרום ועוד היד נטויה.
אבל אני גולש אז נחזור לתל אביב.
כל מי שעוסק במיתוג יודע שאי אפשר "להלביש" על מותג תכונות, ערכים, מאפיינים שאינם נמצאים ב DNA שלו.
במקרה של תל אביב, ונחזור אף לימיה של תל אביב הקטנה (שאימי אינה מפסיקה להתרפק על קסמיה כעיר ילדותה) נמצא את המאפיינים שמלווים אותה עד היום – ישיבה בטלה בבתי קפה וטיול לאורך הטיילת.
לא שיש חלילה מחסור בבתי קפה מגניבים ובקפה משובח בתל אביב
(לבטח יותר מהרבה ערים גדולות בעולם) אך היום, בניגוד לעבר, נוספו מסעדות שמגישות אוכל איכותי ועדכני שאינן מביישות אותנו אפילו בהשוואה לפריז, בירת הקולינריה.
ועל ייחודו של החוף, שלצערי היום נתון למתקפת יזמי נדל"ן, אין עוררין.
צ'יץ' הבין את הפוטנציאל המיתוגי של הטיילת ואנו חבים לו את פיתוחה שעדיין ממשיך.
נחמד לחשוב על הטיילת כעל אייקון גיאוגרפי של תל אביב. במקום עוד פאלוס מיתמר, דווקא אייקון שטוח, צנוע המסמל פתיחות ומרחבים.
ואם נחזור רגע לתחושת הפרובינציאליות, הרי שהטיילת תמיד מאפשרת לנו להתבונן הרחק לאופק ולדמיין את כל הערים המופלאות מעבר לים, בעודנו שואפים את עשן המנגלים של יום העצמאות.
שתף
You must be logged in to post a comment.