הרהורים על פרסום, עיצוב ובית החולים לניאדו
9 אוק׳'
2013
בשעה טובה נולדה לי בת. "החלטנו" ללדת בלניאדו בעקבות מיילדת פרטית מהוללת.
לניאדו הוא בית חולים דתי ודי מוזר. את הזמן עד הלידה עצמה ביליתי בין היתר בצילום דברים באיי-פון.
בית החולים קרוי על שם אלפונס ויעקב אברהם לניאדו, שני אחים יהודים ממוצא סורי, בעלי בנק בשווייץ, שבצוואתם הורו להקים בכספם בית חולים במדינת ישראל.
בית החולים ממוקם בלב שכונה חרדית בחוצות נתניה ומ-2009 יש שם מחלקת יולדות טובה מאוד וגם מרכז לידה טבעי בשיתוף עם דיאדה (אגב, דיאדה זה מיתוג של עדלי אנד פרטנרס)
עם הכניסה קידמה את פנינו עגלת הקפה של coffe time רשת עגלות קפה שגם אותה אנחנו מיתגנו.
המדובר באופציית הקפה והמאפה היחידה בכל בית החולים. ואני לא יודע מה גרוע יותר,
זה שהיא הייתה סגורה או זה שהיא במיתוג הישן…
זה לא כל כך נעים לראות..

וכך זה אמור להיראות..

לכשנפתחה בבוקר העגלה,
גיליתי שלפחות הכוסות הם במיתוג החדש, ומפתיע לא פחות הוא שהבריסטה הרוסייה והמשועממת מכינה קפה מהמם!!!! אם אתם בסביבה… שווה.
כמובן שמאוחר בלילה עדיין יש לך את אופציית המכונות האוטומטיות.
אבל מה שקורה שם בתחום הזה מספק חוויה מאוד ספוקית. מכונת הממתקים הכמעט ריקה כאילו נותרה אי שם באייטיז.
מה שמוסיף לאווירה הספוקית, זו המוסיקה המחרידה שבוקעת מהמכשיר הזה,
מכשיר שגורם לאנשים להכניס מטבעות ולראות איך צבת לא תופסת דובי מכוער.
דיברתי עם שומר הלילה שכבר לא שומע את המוסיקה מרוב שהיא טוחנת לו את המוח.

אז איך עוד מזהים שאתה נמצא בבית חולים דתי..
חג הסוכות הפציע בעודנו מצפים ומצפים, ולפתע אין קפה יותר ויש התעמלות מדרגות
למחלקת יולדות שבקומה השלישית
וכשכן הייתה מעלית פעילה..
ועכשיו נעבור פנימה לתוך המחלקה..
שעות הציפייה הביאו אותי להתבונן בכל מיני דברים תמוהים.
כמו הסטיקר הזה על כל מיטה שטוען שיש שם ידיות הטייה טרנדלננבורג. מישהו יודע מה זה? גיגול עזר לי להבין שהמדובר במצב שבו הרגליים מעל גובה הראש.
נעבור לחומר הפרסומי המשובח שיש במגזינים של בית החולים. במודעה הבאה (סליחה בעד איכות הצילום) מוכרים "חליפות תוצרת חוץ" – נזכרתי שפעם "תוצרת חוץ" היה באמת סממן איכות, אבל היום כשתוצרת חוץ אומר מזרח רחוק ודווקא לנו יש תעשייה משובחה, זה מוזר.
במודעה הבאה, ממש חושבים שאנחנו מטומטמים, אני מקווה שהם לא צודקים. קופירייטר
כתב "אמהות אמרו אני רוצה מוצץ שבריא לתינוק שלי" – וואו איזה אינסייט מטורף. התשובה לא אחרה לבוא "אז הרי לכם סדרת….". אגב לא נראה לי שאמא אחרי לידה ניגשת לאיזו חברת מוצצים ואומרת לה משהו בכלל.
וזה אולי השיא…
למה לקחת ויזו'אל מאימיג' בנק אם אפשר ליצור את הדימוי הכי קריפי בעולם
וגם זה קצת מוזר ומשעשע
והנה מוהל מיומן שהשחיל את הכרטיס שלו מתחת לזכוכית השולחן בכל חדר.
אם הוא היה שואל אותנו, היינו אומרים לו שהכרטיס קצת עמוס ורווי מסרים.
חוץ מזה, כשמישהו מעיד על עצמו שהוא "מקצועי" זה טיפה בעייתי.
אם עולים לטיסה והטייס מכריז "אני טייס מקצועי" זה סימן להתחיל לדאוג
נחזור קצת לאוכל. בגלל ההפרדה בין גברים לנשים, מאוד מקפידים שלחדר האוכל יכנסו רק היולדות ללא ליווי. לכן לצערי לא יכולתי ליהנות מפטל בצבע הנדיר הזה
אבל לא לדאוג. רעייתי הביאה לי טייק-אוואי

בשעה טובה נולדה עוללית מופלאה.
המדבקות על עריסתה בחסות מטרנה.
אפילו המדבקה של "הנקה בלבד".
ממתינים לשחרור מבית החולים
מהחלון זוג בדרך לתשליך או משהו…
ונסיים בנימה אופטימית. עבדכם הנאמן, אב מטושטש בבית עם בתו.
להתראות בשמחות
שתף
You must be logged in to post a comment.
-
מקסים מקסים,
המון מזל טוב יקירי :) -
בשעה טובה! (ואכן, מסתבר ששעמום זה מצחיק)
-
משעשע מאד לקרוא, ומזל טוב ענק!!
-
לא יאמן המקום הזה.
מאד משעשע -
ברכות לבביות,
אכן אתם מקוריים ולבביים. -
מצויין ומצחיק כרגיל
והמון מזל טוב כמובן :) -
תענוג לקרוא
וגורם לגעגועים עזים
אני לא מאמינה שייקח עוד מלא זמן עד שאפגוש את הקטנה.
המון מזל טוב ונשיקות לכולם
גודי, סטארבקס בארנס אנד נובל
אקסטון, פנסילבניה -
מזל טוב ידידי היקר.
טוב לשמוע שאתה אבא
תמיד שמח לקרוא את הדברים שלך
עם האבחנות הדקות והמסקרנות.
מקווה שעוד נפגש בשמחות
משה אהרוני -
גדול! אין כמו העולם החרדי לחוש שאתה במקום ובמימד אחר
-
ברכות ושמחה להולדת העוללית. אכן, עולם אחר. שונה, לעתים משונה, לפעמים מתמיה עד כמה במרחק של כשלושים ק"מ דוברים שפה כל כך אחרת. כמי שמלווה שנים לידות בלניאדו והקימה (כדיאדה) את מרכז הלידה הטבעי עם צוות לניאדו, אני מודה שהמקום קיים ומתנהל כמות שהוא מתנהל, כי המתנות בהן אנו זוכים במפגש אתם, הן גדולות ומשמעותיות. חוסר התחכום התל אביבי מביא איתו ניחוח של קרבה בין אנשים, טוב לב פשוט ותמימות של מי שבאמת רוצה להיות שם עבור חברו. לא סתם מגיעות יולדות ללניאדו, גם בזכות המיילדת המהוללת (ובצדק) וגם בשל היחס, האווירה, החיבוק.
הצילומים העלו על פני את אותו חיוך שהמראות מעלים כשאני נתקלת בהם. תודה.