הרהורים על פרסום ובחירות מקומיות
20 אוק׳'
2013
הגיעו הבחירות המקומיות!!! אה… אף אחד לא מתלהב ממש.
לדעתי הלא נתמכת בידע אמיתי, 96% מהאזרחים לא מכירים את המועמדים.
בדיוק בשביל זה עושים קמפיין בחירות.
אבל מה יכולים לעשות מועמדים מוכרים פחות או מוכרים יותר, שאין להם יותר מדי תקציב
והם צריכים לפרסם את עצמם בתקווה להשתחל לעירייה (ולהתחיל ליהנות מזכויות יתר כאלה ואחרות)?
הם בדרך כלל עושים שלטי חוצות שנראים מאוד מאוד דומים איש לרעהו.
אני בטוח שיש מלא דוגמאות הזויות בכל רחבי הארץ, אני בחרתי לדון בכמה מהם שנקלטו בעיני הקטנה.
נתחיל עם הרצליה מסתבר שיש שם מתמודד שקוראים לו צביקה הדר. כן.
אם הייתי אני מתמודד לראשות עיריית הרצליה ושמי היה כשמו של איש בידור ז'וז'ו חלסטראי, הדבר האחרון שהייתי עושה זה מחייך ומוסיף אייקון מוזר של סמיילי.
יתכן שהייתי שוקל אפילו לקרוא לעצמי צבי הדר.
מה שמוזר הוא,
שבשלט של מספר 2 ברשימה של צביקה הדר, צביקה אכן מופיע כצבי.
מצאתי שהרבה פעמים יש יחס ישר בין הסיכוי הקטן של המועמד לזכות לגודל ההבטחות שלו.
כולנו זוכרים את אמנון יצחק שהבטיח ארץ זבת חלב ולחם בשקל.
אז כך, זילברמן, מועמד שרץ ברמת השרון, (וכמו רוב המועמדים סובל מתסמונת פוטו-שופ נרכשת) מבטיח שרק הוא יוזיל את הארנונה. והאמת שראיתי שלט כזה תלוי בשכונה שבה תקציב הילדים לבמבה גדול יותר מסכום הארנונה.
עפ"י רוב הדבר הנכון לעשות הוא לבחור מסר אחד בעל ערך ולפמפם אותו חזק,
במקרה של אותו זילברמן הוא עשה משהו חכם, בשכונת נווה גן הוא כתב "רק זילברמן ידאג לנווה גן" וברובע הדר הוא היחיד שייפתח את רובע הדר וכן הלאה.
חייבים לתת ציון לשבח על החרוז: חדש – רמה"ש
ונעבור לראש העיר המכהן ברמה"ש יצחק רוכברגר. שעד כמה שהבנתי הוא לא מכהן בפועל בחודשיים האחרונים בגלל שבג"צ לא העריך את זה שהוא קונה בשיגעון בשופרסל רמה"ש על חשבון תושבי העיר. מה שלחלוטין לא מפריע לו לרוץ פעם נוספת וכנראה גם להיבחר.
הבה נתמקד הפעם בסיסמא. "כי רמת השרון מעל הכל" – מה זה אומר לעזאזל??
וליתר ביטחון הוא הולך על עוד סיסמא, אגב סיום מואץ של פארק רמת השרון.
"מצביעים באהבה" – אני בעד אהבה, אבל שוב, פה זה לא אומר הרבה.
נעבור רגע לתל אביב. לחולדאי, שמכהן כבר 15 שנים ונראה לי שזו בפני עצמה סיבה לא רעה להחליפו. לדעתי הקמפיין שלו משחק אותה. השילוט שלו נראה אחר, סוף סוף מישהו יוצא מהשטאנץ ועושה משהו צעיר ודינאמי. הושקעה פה מחשבה ושילמו פה למעצב.
"ראש טוב" עם הדאבל מינינג זו יופי של סיסמא, הוא לא יורה איזו הצהרה חבוטה, אלא פשוט רוכב על האופניים של תל אביב. וסוף סוף גם לאותיות "תא" שמצביעים יש משמעות.
בבחירות המוניציפליות הקודמות, הצבעתי לדב חנין. ולא בגלל שאני שמאלני מניאק, זאת אומרת לא רק בגלל שאני שמאלני מניאק. פשוט הוא היה הראשון שראיתי שרצה להיות "ראש עירייה" ולא "ראש עיר". ההבדל בעיני הוא תהומי.
כשם שיש ראש ממשלה ולא ראש הארץ, תפקיד ראש העירייה הוא לעמוד בראשות העירייה ולעבוד בשביל התושבים ולא להיות בתפקיד ייצוגי להחזיק במפתח העיר ולכרות ברית ערים תאומות עם עיירה נידחת באיזה קולחוז שקר כלשהו. שימו לב אם אתם מזהים הבדל במה שאנחנו קוראים לו ה – tone of voice שלו לעומת זה של אחרים.
בכל עידן מצטרפת טרמינולוגיה חדשה. הפעם, אישרה האקדמיה את המונח "ראשת עיר"
"ראשת מפלגה" וכיו"ב. בבחירות הללו (ולאחר הצלחות גדולות של ראשות ערים) ניתן לראות המון ייצוג נשי וריצה של קבוצות נשים כסקטור. הנה, מפתיע למדי, בראש העין
והנה,
גם כן בצבעים ורדרדים סגלגלים, נשותיו של יונה יהב ראש עיריית חיפה
והנה סוף סוף משהו קצת מעניין בחיפה,
בחור בשם זאב סילס מנצל את שמו כדי לעוף על ראש העיר המכהן יונה יהב ויוצא עם הקמפיין הבא
אם במקרה מישהו גר בפתח תקווה ועוד לא החליט אם הוא מצביע או למי הוא מצביע.
זאת המלצתי הכנה. הייתי מסביר למה אבל זה סיפור ארוך אז פשוט תצביעו ליחד.
מה שמשעשע בצילום הזה,
שעם או בלי להתכוון יש פה סאבטקסט יפה "הגיע הזמן למטאטא חדש"
זהו זה להפעם, תצביעו יפה או שתצביעו ברגליים כך או כך שיהיה בכיף.
שתף
You must be logged in to post a comment.