השנה היא, 2002 חברת פלאפון במצב קשה מכיוון שהמותג אינו רלוונטי יותר ללקוחות הצעירים.
בשוק כיכבו שני מותגי סלולר בעלי מיצוב ברור:
סלקום: זול, חבר שלי
אורנג': בינלאומי, אופטימי, צעיר
פלאפון הפך לפתע לזקן ואפרורי.
בתקופה שלפני ניידות המספרים ובדומה לקופת חולים או בנק, מותג סלולר שאינו אטרקטיבי לקהל צעיר..
נמצא בסכנה קיומית.
ניסיונות שונים לפנות לצעירים עם תתי מותגים כגון פלאפון צ'אט, לא עלו יפה ולא שכנעו את קהל היעד.
בניית מותג חדש, הטמעתו והתמיכה בו כרוכים בהשקעה כספית ניכרת ופלאפון לא ששה לעשות זאת, אך היא הבינה שאין שום ברירה וצריך לפנות לצעירים עם מותג חדש.
העבודה האסטרטגית הייתה כרוכה במחקר מעמיק והבנה של בני נוער והצרכים הגלויים והסמויים שלהם.
מתוך המחקר נולדה התובנה שהולידה גם את שם המותג, והכוונה לא הייתה לאסקפיזם אלא לאלטרנטיבה לעולם השגרתי שנתפס על ידם כמשעמם ומלחיץ.
הביטוי הוויזואלי של הלוגו קיבל השראה ממקש האסקייפ במקלדת שדיבר בשפה של הצעירים המחוברים יותר למחשב מאשר לעט.
שפת המותג, סוראליסטית וגדולה מהחיים. התכנים מציפים את הדברים שבאמת מעניינים בני נוער (אבל לא רק) סקס ומוסיקה.
לא דיברנו בשפה של תקשורת סלולרית, אלא תקשורת של צעירים בכלל.
גם השירותים שאסקייפ הציעה היו לא רקsend ו- end אלא תקשורת של טקסטים, משחקים, אופנתיות במכשירים.
במודעות של אסקייפ לא רואים אף אחד מדבר בטלפון, היום זה נראה מובן מאליו,
ב–2003 זה פרץ דרך.
תפקידנו היה להזכיר להם שהמותג פלאפון אינו רלוונטי לצעירים והנוכחות שלו צריכה להיות מינימלית.
הצידוק היחיד לקיום שלו, הוא על מנת שידעו שמדובר בחברה רצינית.
הפתרון היה "light endorsement" – בחומרי המותג היה אזכור לסמל הטבעות של פלאפון דאז (לוגו שלנו אגב)
ללא שם המותג.
אסקייפ הפך מהר מאוד למותג נחשק, אחר, מדובר שאי אפשר היה להתעלם מהנראות שלו.
השפה שלו זכתה במהרה לחיקויים של מותגים אחרים )לדוגמא קטלוג ליווייס שיצא שנה מאוחר יותר)
תוך זמן קצר יחסית עבור מותג חדש, לאקסייפ היו לא פחות מ 200.000 - מנויים, אך חשוב מזה, חברת האם פלאפון הפכה שוב לרלוונטית.
יש החושבים שהמותג נעלם מפאת חוסר הצלחה.
לאמיתו של דבר, לפלאפון לא הייתה שום כוונה לתמוך בשני מותגים לאורך זמן.
בעקבות ההצלחה של אסקייפ פלאפון קיבלה חמצן בשפע, עברה מיתוג מחדש
וחזרה להיות שחקן מוביל.